יונה טפר זכתה בפרס זאב בשנת תשנ"ה - 1994 על ספרה "לעזוב בית" / הוצאת הקיבוץ המאוחד איורים בשחור לבן: אבי כץ
מקצת מנימוקי השופטים: "ספרה של יונה טפר 'לעזוב בית' הוא סיפור אוטוביוגרפי, המסופר מפיה של ילדה בכיתה ה' ומבוסס על חומרים אמיתיים שפרצו מתוך לבה של הסופרת. בריחוק של למעלה מארבעים וחמש שנים חוזרת יונה טפר אל נוף ילדותה בקיבוץ דפנה ומתארת את החוויה הקשה שחוו ילדי הקיבוץ כאשר פונו מביתם וגלו לחיפה בתקופת מלחמת הקוממיות... הסיפור כתוב בכשרון וברגישות רבה ואין ספק כי ימצא מסילות ללבו של כל קורא צעיר באשר הוא. על אחת כמה וכמה – ללב הקוראים הצעירים הישראלים."

 
בשנת תשס"ב – 2001 – זכתה יונה טפר בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול. הפרס הוענק לה על כלל יצירתה.
 
Untitled Document
   קורות חיים
 
   רשימת ספרים
   פרסים
 
   ליצירת קשר
 
   הזמנת ספרים
 
   דף הבית
 
   מתורגמים
 
בשנת תשס"ו – 2005 זכתה בשנית בפרס זאב על ספרה "בינה נוסעת מבנימינה" / הוצאת הקיבוץ המאוחד – איורים: דני קרמן
מקצת מנימוקי השופטים: ספרה של יונה טפר "בינה נוסעת מבנימינה" הוא ספר מלא בינה, מעורר מחשבה המביא בהומור את סיפור מסעה של פרה מבנימינה, הלא היא הפרה בינה... הסיפור על בינה הפרה הנבונה כתוב כשיר סיפורי, מחורז, מלא הומור ועשוי בחן רב. העלילה המעוצבת באמצעים שיריים שהם חריזה, חזרות ומקצב קופצני התואם למסופר. ציון עניין זה מוסיף לתימה המקורית המוצגת ביצירה והוא שבירת שיגרה והעזה לחרוג מהמקובל. המבנה מעגלי ומציג את הגדילה של הדמות המרכזית ממצב של ילד סקרן הרוצה לכבוש את העולם, לדרגה של בוגר שהצליח להשיג את מטרתו ומוכן עתה להפנות את האנרגיות שלו גם אל הזולת..."


   
עיטור אנדרסן: ב - 8.9.08 העונק ליונה טפר עיטור אנדרסן על ספרה "אבנים קטנות של אהבה".
 
העיטור הוענק לסופרת בקופנהגן, עירו של הנס כריסטיאן אנדרסן בטקס מרגש,
במסגרת קונגרס בינלאומי של איגוד סופרי הילדים והנוער ibby


 
   
2008 - יונה טפר זכתה השנה בפרס שר המדע, התרבות והספורט
על כתיבתה לנוער.
 
מקצת מנימוקי הפרס: "יונה טפר בולטת במרכזיותה בתחום הכתיבה לילדים ולנוער. שפתה תיקנית ועשירה. בעלילות ספריה משולבים תיאורי טבע ודימויים. הדמויות מאופינות באמינות. היא כותבת סיפורי התבגרות ואהבה, שבמרכזם שאלות של נאמנות, חברוּת ובעיות מוסריות מאתגרות, וגם על התמודדות עם אלימות, מחלות ומוות במשפחה. סיפוריה כתובים בכישרון וברגישות..."